חיפוש טיסות - איך זה עובד?
חשבתם על זה פעם, איך בלחיצת כפתור אצלכם בבית אתם יודעים מה יהיו מחירי הטיסות שתבחרו? או אם יש מקום פנוי בטיסה מסוימת? אפילו אם קונים דרך סוכן ולא באתר חיפוש, איך הסוכן ברעננה יודע אם בטיסה מסוימת בחברת KLM יש כרגע מקום פנוי בשבילכם?
בפוסט הבא אנסה להסביר איך עובד עולם חיפוש הטיסות ואיך נקבעים מחירי הטיסות.
התשובה לדברים אלו היא, GDS, CRS, ATPCO, OTA. פשוט נכון?
זה לא רק נשמע מסובך, זה באמת אתגר עצום גם מבחינת ארכיטקטורה וגם מבחינת מימוש.
הביטו לרגע בתמונה הבאה, הקווים מייצגים את מספר האפשרויות להגיע מסן פרנסיסקו לבוסטון. נראה מסובך למדי.
לפני שאסביר את התהליך עצמו, מה הן ראשי התיבות?
- GDS - Global Distribution System:
מערכת הפצה גלובלית. אחראית על הפצת מידע עדכני לסוכני הנסיעות.
- CRS - Computer Reservation System:
מערכת הזמנות ממוחשבת. בשימוש חברות התעופה לניהול ההזמנות.
- ATPCO - Airline Tariff Publishing Company:
מערכת תעריפים לחברות התעופה. אחראית על מחירי כרטיסים.
- OTA - Online Travel Agency:
סוכנות נסיעות אונליין. Expedia לדוגמה.
חברות התעופה מתחזקות מערכת שנקראת CRS. בעבר, סוכני הנסיעות היו המשתמשים של מערכות אלו וכך היתה להם גישה עדכנית לנתונים. כל סוכנות היתה מתחברת ל CRS אחד או כמה וכך הלקוח הסופי – הנוסע – היה יכול באמצעות הסוכנות לקנות כרטיס לחברה מסוימת. אם היינו רוצים לקנות כרטיס לבד? כמובן שלא היינו יכולים. אם היינו רוצים לקנות כרטיס בחברה שסוכנות הנסיעות לא עובדת איתה? גם לא היינו יכולים.
עולם התיירות התקדם מאז ופותחו מערכות ה GDS. ישנם כמה חברות GDS גדולות (Amadeus, Sabre, Travelport) והן מאגדות בשבילנו את כל הנתונים שצריך. לא מדובר רק על כרטיסי טיסה, אלא על מלונות, השכרת רכבים, רכבות. כמו ששמן מעיד, אלו מערכות הפצה בזמן אמת של נתוני המלאי. סוכנות הנסיעות כבר לא צריכה גישה ישירה למערכת CRS של חברת תעופה אלא משתמש ב GDS שמאגד בתוכו מידע.
ATPCO, (ישנה עוד חברה בשם SITA שעושה את אותה עבודה) תפקידו להחליט על תעריפי הכרטיסים. תעריף נקבע על ידי חברת התעופה והוא מחושב על פי המון(!) גורמים. ביניהם: יעד, כיוון אחד או הלוך חזור, עצירות, שדה תעופה, עיר מכירה, מחלקת כרטוס ועוד הרבה.
חברות התעופה מעבירות את התעריפים, ATPCO אחראית על הפצתם למערכות ה GDS, ומנועי החיפוש וסוכנויות שואבים משם את המידע.
כמה מילים על NDC
בגלל הסיבוכיות הרבה במערכות הרבות, כל המעורבים (חברות התעופה, סוכנויות ולקוחות) חווים בעיות שונות. הפתרון של IATA הוא NDC, ראשי תיבות של New Distribution Capability. זהו מודל משופר, במיוחד בהיבט של חברות התעופה ומייתרת את מערכות צד שלישי שחברות התעופה תלויות בהן כרגע.
התמונות למטה נלקחו ממצגת רשמית של IATA ומתארות את המצב היום ואת המצב עם NDC.
למה GDS צריך לעניין אותי?
שאלה מעולה! זה קשור, כי גם אנחנו יכולים להשתמש ב-GDS!
למעשה כל מנועי החיפוש ברשת הם בעצם לקוחות של מערכות GDS. כשאנחנו מחפשים כרטיס טיסה ברשת, ולא משנה כרגע אם האתר המסויים הוא סוכנות ממש או רק מנוע חיפוש, האתר מבקש מידע מרשת ההפצה הגלובלית ומציג בפניכם את התוצאות.
השלב הבא הוא קניית כרטיס (אם האתר הוא גם סוכנות) או מעבר לאתר הקניה (אם האתר הוא רק מנוע חיפוש). וכך הלקוח הסופי קיבל לידיו כוח שפעם היה רק לסוכני נסיעות וכעת הוא יכול להזמין בעצמו כרטיס טיסה, חדר במלון או להשכיר רכב, עם תיווך של אתר החיפוש.
מנועי החיפוש לא פונים באמת בכל חיפוש שלכם לשרתי ה GDS. דבר כזה היה גם מאט את הצגת התוצאות וגם בעל משמעות כלכלית. אלא משתמשים במנגון נפוץ במערכות מחשוביות בשם "מטמון" או באנגלית Cache. ישנם שיטות שונות למימוש זכרון מטמון ולא אכנס אליהן כרגע אבל בגדול זה אומר שאתרי מנועי החיפוש שומרים אצלם אי אלו תוצאות לזמן כזה או אחר וכך חוסכים את הפניה ל GDS.
השפעות על מחירי הטיסות או מה הסיפור עם העוגיות?
כמעט בכל מדריך למציאת טיסות זולות ברשת, אתם תקראו הסבר על מה הן העוגיות (cookies) ואיך בעזרתן אתרי המכירה מעלים לכם את מחירי הטיסות אחרי שהם "רואים" שחיפשתם את אותה הטיסה כמה פעמים.
אז אחת ולתמיד, העוגיות באמת משפיעות על מחירי הטיסות או שזהו מיתוס?
תראו אני לא עובד בחברת תעופה ולא באתר חיפוש אז אני לא יכול להתחייב אבל אני אומר לכם ברמת וודאות גבוהה, זהו מיתוס.
תבינו, אני בקושי נכנסתי פה לעומק וכבר תראו עד כמה האופרציה הזאת מסובכת. ואלו מכם שבאים מרקע של מדמ"ח או שיש להם נסיון בתחום מבינים בטח על מה אני מדבר.
אני אנסה להסביר בקצרה, מנועי החיפוש וודאי לא קשורים לנושא. מסיבה פשוטה, הם לא קובעים את מחירי הטיסות. המחירים שיש להם באתר לא בהכרח מעודכנים אפילו, הם בסה"כ גורם מתווך שיודע לכתוב שאילתות, לפענח json או xml בפרוטוקול מוסכם, לשמור מידע בקאש ולהציג אותו למשתמש. אם אני לא מספיק אמין בשבילכם אז הנה skyscanner בעצמם אומרים את זה.
מה לגבי חברות התעופה? כאן הנושא סבוך יותר. עקרונית למה שלא יעשו את זה? כל חברה מסחרית עושה שימוש בקוקיז כדי ללמוד על הגולש ולדחוף לו מה שהיא רוצה כדי למקסם רווח אז למה זה שונה פה? התשובה היא, זה לא שונה עקרונית. חברת התעופה היתה רוצה לעשות את זה אבל היא לא יכולה.
בגלל הסיבוך המערכתי, שינוי על פי התנהגות משתמש פשוט לא הגיונית.
בואו נעשה סימולציה, נניח שאני מחפש כמה פעמים כרטיס ללונדון, אתר החברה כמובן יכול לדעת את זה והוא רוצה לעלות לי את המחיר. אבל הוא לא יכול סתם לרשום לי מחיר גבוה פתאום, הוא צריך לשנות תעריף לאותו סט חוקים של הטיסה שבחרתי.
זה אומר הוא צריך לעדכן את ATPCO והוא בתורו את GDC והם את כל חברות התעופה שעובדות איתם ואת כל הסוכנויות. ואל תשכחו שאתר החברה הוא גם בסך הכל סוכנות שמקבלת את המידע באותה דרך. זהו דבר שגם לוקח זמן וגם יצור בלאגן במחירים בעולם שהוא גם ככה מועד לבעיות (ראו ערך מחירי טעות עליו ארחיב בהמשך בכמה מילים).
ואחרונים אלו סוכנויות הרשת, מה שנקרא OTA. לגביהם אני לא באמת יודע וזה פחות רלוונטי. אין סיבה שהם לא יעשו כל מניפולציה כדי להוציא מכם כמה שיותר כסף. אני לא אומר שבהכרח יהיה יקר יותר שם, לפעמים בגלל כוחם הרב או מכל סיבה אחרת, ההיפך הוא הנכון ותמצאו שם מחיר זול יותר. אבל הם חברה עצמאית שיכולה לקחת לכם מה שבא לה. בדיוק כמו שסוכנות פיזית שתכנסו אליה תוכל לגבות מכם כל מחיר. זה לא ישנה באמת את מחיר הטיסה אלא זו עמלה שהם מחליטים לקחת מכם.
אז איך יכול להיות שראיתי שהמחיר השתנה?
התעריפים מורכבים מהרבה גורמים. התעריפים עצמם ב ATPCO לא משתנים בתדירות גבוהה מדי. לא מצאתי מקור מדויק לתדירות השינוי אבל הוא משהו בין פעם לשעה ועד פעם ביום. וישנם תעריפים שגם שנים לא משתנים. כך שהשינויים שאתם רואים תוך כדי חיפוש או הזמנה לא נובעים מעדכון ATPCO.
מה שקורה זה שחברות התעופה מעלות מספר רב של תעריפים מראש ל ATPCO זה יכול להגיע למאות תעריפים שונים לאותה טיסה! חלקם כאמור לא משתנים לאורך זמן רב. המשחק שהם עושים הוא בתוך טווח התעריפים הקיים, כלומר משחק בזמינות של סוגי כרטיסים שונים.
המושג הזה נקרא Availability הוא באחריות חברות התעופה והוא אחראי על רוב התנודות. ניתן לראות אותו בתמונה שהבאתי בהקשר של NDC.
חברות התעופה פותחות למכירה מספר כרטיסים ממחלקות כרטוס שונות כל פעם. אם אתם רואים לדוגמה שיש עוד 5 כרטיסים זמינים, אין הכוונה בכל המטוס אלא כרגע במחלקת הכרטוס הנוכחית. חברת התעופה תחליט בהמשך האם לשחרר עוד כרטיסים באותה מחלקת כרטוס או אולי במחלקת כרטוס אחרת.
כל זה משפיע על המחיר. את ההחלטה היא תעשה בהתאם לשיקולי ביקוש וזה יושפע כמובן ממצב ההזמנות, עונה בשנה, זמן עד הטיסה, אירוע במקום היעד ועוד. מכיוון שיכולים להיות אלפי בקשות לקניה בכל רגע, זה מתנהג ממש כמו שוק ההון בו תנועת סוחרים מתרגמת לתנודת שוק.
רק שפה מדובר במניה שיש לחברה אחת שליטה עליה והשאיפה של החברה שהמחיר יהיה תמיד ברף הגבוה של התעריפים.
המטרה הסופית של חברת התעופה היא לקבל תשואה מירבית לטיסה. בשביל זה יש הרבה אנשים שמחשבים מה התעריפים הנחוצים פר כסא (שזה מחולק למחלקות כרטוס) ומה שוקרה מאז שנפתחת טיסה ועד הטיסה עצמה, הוא משחק מחושב להגעה לתשואה הנדרשת (או לעבור אותה אם אפשר).
התשואה היא לא חישוב לטיסה הנוכחית בלבד כמובן, אלא חישוב כללי של כל הטיסות של החברה, עובדים, דלק, תחזוקה, חניה בשדות תעופה וכו'.
מה ההיגיון בכל כך הרבה תעריפים, זה רק מסבך וגם ככה בסופו של דבר המשתמש יבחר במחיר הזול ביותר?
התשובה היא שתעריף מורכב מהמון חוקים כמו שכבר הזכרתי ולכן לא יוצרים אותו כל רגע אלא מכינים מראש הרבה תעריפים לכל סט חוקים. זה יוצר סיבוך מצד אחד אבל מצד שני נותן גמישות לחברת התעופה לשחק עם הזמינות של כל תעריף. ולגבי המשתמש, ברור שיש לו את האופציה לבחור את התעריף הזול אבל מה שיוצג לו במנוע החיפוש היא רק התוצאה חשזרה לאותו סט חוקים בזמינות הנוכחית.
שינוי אחר במחירים שניתן לראות הוא פשוט תסמין של השימוש במנגנון הקאשינג באתרי החיפוש כמו שכבר הזכרתי קודם. פשוט המחיר שרואים הוא לא המחיר המעודכן ולכן כשתבואו לעשות את ההזמנה עצמה המחיר יתעדכן.
מי שרוצה ללמוד עוד על מאחורי הקלעים של התהליך ועל הסיבוך הרב, ממליץ מאוד על מסמך שנקרא ITA-software-travel-complexity. זוהי מצגת שהכין עובד ITA Software ב-2003 (היום בגלל ריבוי הטיסות זה נעשה אפילו מסובך יותר).
סיכום
אם שרדם עד לפה, כל הכבוד לכם 🙂
מקווה שהצלחתי לחדש או להבהיר במידה מסויימת איך הדברים עובדים.
כמו"כ, מקווה שלא נפלו טעויות בפוסט. אם מצאתם טעות, עדכנו אותי ואתקן.
